#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה הכוונה ""להאריך"" בברכה, ומה הכוונה ""לקצר"" בברכה?<br>2. האם מותר לשנות?<br>3. אלו ברכות שמאריכין בהן?<br>4. אלו ברכות שמקצרין בהם?<br>5. ברכות בינוניות, האם אפשר להאריך?<br>6. באיזה ברכה יאריך בתענית?<br>7. מה אפשר לראות מברכת האדם?"	"1. כפשוטו, כמות המילים שיש בכל ברכה.<br>2. מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום. <br>3. א. ברכות ר""ה ויה""כ. ב. ברכות תענית ציבור. [ג. לקמן, ברכות התעניות].<br>4. המברך: על המצות, על הפירות, ברכת הזימון, ברכה אחרונה של ברכת המזון אחר המזון. <br>5. מברייתא הנ""ל משמע שלקצר זה רק ברשימה הנ""ל, אבל ברכות שמו""ע שהם בינוניות אפשר להאריך. חזקיה - ברייתא - המאריך הרי זה מגונה והמקצר [כפי התקנה] הרי זה משובח. הרי שברייתא הנ""ל אינו כלל, רק כתוב שם כמה פרטים. <br>6. בכל הו' ברכות שמוסיפים בתענית, כולל בגואל ישראל אע""פ שהוא משמו""ע הרגיל בכל יום. <br>7. מברכותיו של אדם ניכר אם ת""ח הוא אם בור הוא."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הלכות כריעות:<br>1. אלו ברכות ששוחין בהן?<br>2. מה הדין השוחה על כל ברכה וברכה?<br>3. מתי שוחין כה""ג ומלך (רבי יצחק בר נחמן, רבי סימון - בשם רבי יהושע בן לוי)?<br>4. אי זו כריעה ואי זו בריכה?<br>5. מה הכוונה ""וכפיו פרושות השמים"" שכתוב בתפילת שלמה (רבי אייבו, רבי אלעזר בר אבינא)?"	"1. בראשונה תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף. <br>2. מלמדין אותו שלא ישחה. <br>3. רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי - כהן גדול - שוחה על סוף כל ברכה וברכה, המלך - ראש כל ברכה וברכה וסוף כל ברכה וברכה. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי - המלך - משהוא כורע אינו נזקף עד שהוא משלים כל תפילתו, ככתוב ""ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפילה ואת כל התחינה הזאת קם מלפני מזבח ה' מכרוע על ברכיו"". <br>4. אין תשובה, רק סיפורים - רבי חייא רבא הראה בריכה לפני רבי ונפסח [- נצלע] ונתרפא. רבי לוי בר סיסי הראה כריעה לפני רבי ונפסח ולא נתרפא. <br>5. רבי אייבו - ידיו היו פרושות למחצה, כמו אדם חולה במחלת פרקים שאינו יכול לפשוט אבריו. רבי אלעזר בר אבינא - ככפים הללו שלא חטפו מבנין בהמ""ק כלום."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הלכות מודים שאומרים עם הש""ץ: <br>1. כשהש""ץ אומר מודים, האם הציבור צריכים לשחות עמו?<br>2. מה הנוסח של מודים שאומרים הציבור כשהש""ץ אומר מודים (4 נוסחאות)?<br>3. איזה מתוך הנוסחאות צריך לומר (רבי יודן, י""א)?"	"1. רבי חלפתא בן שאול - כן. רבי זעירא - דוקא במודים [ולא בסוף הברכה ב""הטוב שמך""].<br>2. א. רבי חלבו ר""ש בשם רבי יוחנן בשם רבי ירמיה רבי חנינא בשם רבי מיישא רבי חייא בשם רבי סימאי/חברייא בשם רבי סימאי - מודים אנחנו לך אדון כל הבריות אלוה התושבחות צור עולמים חי העולם יוצר בראשית מחיה מתים שהחייתנו וקיימתנו וזכיתנו וסייעתנו וקרבתנו להודות לשמך בא""י אל ההודאות. ב. רבי בא בר זבדא בשם רב - מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לשמך תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית בא""י אל ההודאות. ג. רבי שמואל בר מינא בשם רבי אחא - הודייה ושבח לשמך לך גדולה לך גבורה לך תפארת יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו מנפילתינו ותזקפנו מכפיפתינו כי אתה סומך נופלים וזוקף כפופים ומלא רחמים ואין עוד מלבדך בא""י אל ההודאות. ד. בר קפרא - לך כריעה לך כפיפה לך השתחויה לך בריכה כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך בכל לב ובכל נפש משתחוים כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו בא""י אל ההודאות. <br>3. רבי יודן - נהגו חכמים לומר כל הברכות. י""א - אחד מהנוסחאות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יד		
